משרדנו הגיש והשלים הליך של גילוי מרצון עבור עשרות רבות של בקשות לחברות מלכ״רים ויחידים וזאת בסיוע ליווי מקצועי המתמצא בהליך והמכיר את הגורמים הרלוונטיים ברשות המיסים. בגמר ההליך הגענו לחתימה על הסכמים מוצלחים בין הנישום לבין רשויות המס ולהוצאת הנישום לחלוטין מהחשיפה הפלילית. 

הגם שחלון הזמן לבקשות הגילוי הסתיים מוצע לפנות למשרדנו להסדרת הדיווחים החסרים.

 

חדשות לבקרים ניתן לשמוע בכלי התקשורת על נישומים אשר לא מדווחים על מלוא הכנסותיהם לרשויות המס ומובלים לחקירות במשרדי מס הכנסה ומע"מ. מלבד פגיעתה של העלמת המס בציבור במישור האזרחי, העלמת מס מהווה גם עבירה פלילית שדינה עד 7 שנות מאסר בהתאם לסעיף 220 לפקודת מס הכנסה. 

רשות המסים מעוניינת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים שעברו עבירות על חוקי המס ולא דיווחו על הכנסותיהם או שדיווחו דיווחים כוזבים על הכנסותיהם לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת לרשויות המס.
לשם כך, פרסמה רשות המיסים ביום 7 בספטמבר 2014 נוהל גילוי מרצון, בתאום עם פרקליטות המדינה, בו היא מתחייבת, כי לא יפתחו הליכים פליליים נגד מי שיבצע גילוי מרצון בהתאם לנוהל. תוקפו של הנוהל היה עד לתאריך 31 בדצמבר 2016.
נוהל הגילוי מרצון של רשות המיסים מפורסם במקביל למאמצים מודיעיניים ותחקירים אשר מבצעת רשות המיסים במטרה לאתר נישומים שלא הצהירו בצורה נאותה על הכנסותיהם הן מפעילות עסקית והן מפעילות הונית.

בנוסף לחקירות רשות המיסים על הכנסות לא מדווחות שנצמחו בישראל, פורסם כי בידי רשות המיסים ישנה רשימה ארוכה של ישראלים בעלי חשבונות בנק מחוץ לישראל שלא הצהירו על הכנסותיהם מחשבונות אלו. בנוסף, כל תנועה בחשבונות הבנק הבלתי מדווחים בחו"ל עלולה לחשוף את קיומם בפני רשות המיסים.
בנוסף לעובדה שפנייה לרשות המסים במסגרת נוהל לגילוי מרצון מוציאה את הנישום מהמישור הפלילי, ביצוע ההליך ותשלום המס יאפשרו שימוש חוקי בכספים הלא מדווחים בישראל ובכל מקום אחר בעולם.

במקביל לנוהל, פרסמה רשות המסים הוראת שעה לגבי בקשות לגילוי מרצון אשר מאפשרת בתנאים מסוימים להגיש את הבקשה בצורה אנונימית ורק לאחר קביעת חבות המס, לגלות את שם המבקש.

תוקפה של הוראת השעה עד ליום 31 בדצמבר 2016.

 

בהתאם לנוהל, בקשות אלו מוגשות לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המיסים ורק הוא רשאי לאשרם.

התנאים להליך הגילוי מרצון הם:

1. הגילוי מרצון יהיה כן ומלא ויעשה בתום לב.

2. במועד הפניה לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש על-ידי רשות המסים, לרבות לגבי בן/ בת הזוג של המבקש וחברות שבשליטתם.

3. במועד הפנייה אין בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון, לרבות ביחס לבן/ בת הזוג של המבקש, חברות שבשליטתם ותיקי שותף.

4. במועד הפניה לא נערכה בדיקה או חקירה בעניין המבקש, בת/ בן זוגו או חברות בשליטתם על-ידי משטרת ישראל בעניין הקשור לבקשה לגילוי מרצון, לרבות פעילותם העסקית, או כל פעילות אחרת המניבה הכנסות.

5. לא קיים מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון ולו בעקיפין, לרבות ביחס לבן/ בת הזוג של המבקש, חברות שבשליטתם ותיקי שותף, במקומות הבאים: ברשות שלטונית אחרת; באמצעי התקשורת; בכתבי בית דין או בפרוטוקולים או בכל מסמך אחר בהליכים אזרחיים ופליליים המתנהלים בערכאה שיפוטית בישראל או בחו"ל.

 

הבקשה לגילוי מרצון צריכה להיות מלאה ולכלול את כל ההכנסות שלא דווחו כנדרש בישראל. בהתאם לנוהל, אדם זכאי ליהנות מהליך זה פעם אחת בלבד במהלך חייו.

 

נוהל הגילוי מרצון חל על עבירות על חוקי המס בהתאם ל:

1. פקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א 1961

2. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג, התשכ"ג 1963

3. חוק מס ערך מוסף, התשל"ו 1975

4. חוק מס קנייה (טובין ושירותים), תשי"ב 1952

5. פקודת המכס (נוסח חדש)

6. חוק מי מכס ובלו (שינוי תעריף), התש"ט 1949

נוהל הגילוי מרצון לא חל על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.
בסיום ההליך נחתם הסכם בין הנישום לבין רשויות המס ומבוצע תשלום של חבות המס שנוצרה. חתימת ההסכם פותחת דף חדש לנישום מול רשויות המס.

 

מיסוי השקעות הוניות מחוץ לישראל
ביום 23/7/2002 אישרה הכנסת את תיקון 132 לפקודת מס הכנסה שנכנס לתוקף החל מיום 1/1/2003. התיקון התבסס על המלצותיה של הועדה לרפורמה במס שפורסמו בחודש יוני 2002. התיקון כלל שינויים משמעותיים בדיני המס הכוללים שינוי שיטת המס משיטת מיסוי טריטוריאלית לשיטת מיסוי משולבת טריטוריאלית-פרסונלית.

• לפי שיטת המיסוי הטריטוריאלית– מס משולם על הכנסה של אדם (תושב ישראל או תושב חוץ) שהופקה בישראל.

• לפי שיטת המיסוי הפרסונלית– מס משולם על כל הכנסותיו של אדם שהינו תושב ישראל ובכלל זה גם על הכנסותיו שהופקו מחוץ לישראל.

שילוב שתי שיטות המיסוי כפי שאומץ בתיקון מבטיח כי מס ישולם על כל הכנסה שהופקה בישראל, גם אם היא הופקה ע"י תושב חוץ, וכי מס ישולם על כל הכנסותיו של תושב ישראל, גם אם הם הופקו בחו"ל. כלומר, החל מיום 1/1/2003 תושב ישראל חייב במס גם על הכנסותיו שהופקו מחוץ לישראל, לרבות הכנסות הוניות בחו"ל, ובכללם הכנסות מפיקדונות ומניירות ערך.

כאשר הגילוי מרצון מבוצע על הכנסות שמקורן בהשקעות בחשבונות בנק מחוץ לישראל, רשות המיסים בוחנת את הבקשה בשני מישורים מרכזיים. האחד, מהו מקור קרן הכספים שהופקדו בחו"ל, והאם שולם עליהם מס כחוק. השני, מיסוי הרווחים שנצמחו מההשקעות, לרבות, רווח ממסחר בנירות ערך, ריביות ודיבידנדים.

ישנה חשיבות רבה לבצע את הגילוי מרצון בהקדם שכן קיום מידע מוקדם בידי רשות המיסים או תחילת חקירה על ידם לפני ביצוע הגילוי מרצון היזום ע"י הנישום לא תאפשר את ביצועו ותחשוף את הנישום להליך פלילי.
 

הגם שחלון הזמן לבקשות הגילוי הסתיים מוצע לפנות למשרדנו להסדרת הדיווחים החסרים.